מאמרים

"עתיד ליתן דין וחשבון"

הערות התמימים ואנ״ש

הע' הת' ואנ"ש כפ"ח גל' רלו (אלול תשס"ח)

"עתיד ליתן דין וחשבון"

בלקו"ש ח"ד (עמ' 1207) הקשה רבינו במ"ש בפרקי אבות פ"ג "ולפני מי אתה עתיד ליתן דין וחשבון", מהו הלשון "דין וחשבון", הרי ה"חשבון" קודם ל"דין".

ומתרץ ע"פ ביאור הבעש"ט למשנה "ונפרעין מן האדם מדעתו ושלא מדעתו", ששואלים את האדם מה דינו של פלוני שעשה כך וכך, ואחרי שהוא פוסק את הדין על זולתו נפרעין ממנו עצמו כפי שהוא פסק.

וזהו הלשון "דין וחשבון", תחילה ה"דין" שהוא עצמו פסק על מעשה שכזה, ואח"כ באים אתו "חשבון" על מעשיו שלו ופוסקים לו את הדין שהוא עצמו פסק על זולתו. עד כאן.

והנה פירוש זה מובא בס' 'תולדות יעקב יוסף' פ' אמור (ד"ה וכך הוא עניני עוה"ז) בזה"ל: כמו שכתבו המפרשים במשחז"ל דין וחשבון, כמו שהוא פוסק הדין לאחרים כך צריך ליתן חשבון על מעשיו. עכ"ל.

ובני הר"ר הלל שי' מצא כדברים הללו ב'דרשות הבית יוסף' (פ"ג דאבות) וז"ל: אומרו דין וחשבון, חשבון ודין הוה ליה לומר כי החשבון קודם ואח"כ יתנו הדין... ומה שנקט דין קודם החשבון שהחשבון הוא קודם, ועוד שהדין הוא תלוי בדיין לא בבעל-דין, הוא ששואלים לאדם כל הדינים והוא בפיו ובשפתיו חותך הדין ואומר כך וכך הוא הדין שיתחייב העושה, ואח"כ אומר לו זכור אתה מעשיך כשעשית כך וכך, וא"כ כמשפטיך אתה חרצת. הרי שהדין הוא קודם והבעל-דין בעצמו הוא גוזר הדין. חפש על החלום שראה ר' יהודה החסיד ז"ל. עכ"ל.

ויל"ע למה כוונתו ב"החלום שראה ר' יהודה החסיד ז"ל". והעירני ח"א למ"ש בס' אור זרוע (ח"ד פסקי ע"ז סי' ר) ובהגהות אשרי (מס' ע"ז פ"ב), שיש שם קשר בין ר"י החסיד לבין חלומו של ר' אפרים מרגנשבורג, שפעם אחת התיר דג מסויים, ובאותו לילה חלם שמביאים לפניו לאכול קערה מלאה שרצים, וכשכעס על המביא השיבו: למה אתה כועס הלא אתה המתיר. ע"כ.

כלומר, נהגו עמו בעצמו כפי מה שפסק לאחרים.

 

            הע' הת' ואנ"ש כפ"ח גל' רלו (אלול תשס"ח)

מאמרים דומים

-