אנו ממשיכים בסידרת סיפורי הבדים שניטוו על אדמו"ר הרש"ב נ"ע; ראשיתו של הסיפור הנוכחי בספר "רבותינו נשיאינו... ספר שלישי בסדרה – כ"ק אדמו"ר מוהרש"ב" (כפר חב"ד, תשנ"ז), וגירסתו ה"מעודכנת" בספר "לספר מבראשית" (ב, כפר חב"ד, תשס"ג) – שהיא המובאת כאן:

סיפור זה הוא מסוג הסיפורים המגוחכים (שפגשנו בפרקים מה-מו) שאינם זקוקים להפרכות כלל, מפני שהם מופרכים ועומדים מעצם מהותם: משוללי מקור והזויים בעליל.

אך "כדי שלא להוציא את הנייר חלק" נעלה גם כמה תמיהות, משום "יגדיל תורה ויאדיר":

[א] אדמו"ר הרש"ב עצמו כותב (במאמרי 'המשך תרס"ו' עמ' קעח), שנפש אחת אינה יכולה להתלבש בשני גופים גם יחד, ואפילו אליהו הנביא כשהוא מתלבש בגוף גשמי אינו יכול להיות בשני מקומות גם יחד. אך אם הרבי יכול להיות באותה שעה גם ברוסטוב וגם בווארשא, מדוע – לדעתו – אליהו אינו יכול?

[ב] שאלת תם: אם הרבי החליט לחשוף את רוח-קדשו ולכתוב לה "לנסוע אל העיר וורשא, שם תבוא הישועה!", מדוע לא הוסיף כבר את התיבות "לטחנת הקמח הסמוכה לתחנת הרכבת", והיה חוסך מעצמו את ה"נסיעה" לווארשא תוך כדי שידוד מערכות הטבע? הרי קוב"ה לא עביד ניסא למגנא [=הקב"ה אינו מבצע ניסים ללא צורך, לראווה בעלמא] והצדיקים דומים לבוראם!

[ג] בנוסח "רבותינו נשיאינו", טיפס אחד החסידים על אדן החלון וראה את הרבי נשען על האדן ומביט החוצה.

ב"לספר מבראשית" ניתנים תצלומים מביתו של הרבי ברוסטוב, ניכר לעין כל שאין זה בית קטן בעיירה והטיפוס על אדן החלון אינו פשוט כל-כך, לפיכך שינה המחבר וכתב שאחד מבני הבית טיפס על העץ שמול חדרו של הרבי...

אבל ידוע ליודעים שחדרו של הרבי היה ממוקם בקומה השניה, וטיפוס על עץ לגובה כזה לא נראה כל-כך מעשי...

מה גם שלנוסח "רבותינו נשיאינו" היה החלון מוסתר בווילון, וכיצד הצליח הטפסן לראות את הנעשה מבעד לו?...

[ד] מאימתי נהג הגבאי להקיש על דלת חדרו של הרבי, להכניס אליו את סעודתו והרבי היה אוכל לבדו? תמיד ידענו שאדמו"ר הרש"ב לא היה אוכל בחדרו אלא בחדר האוכל, ולא בהתבודדות אלא אדרבה, זו היתה השעה שבה ניתן היה לגשת אליו בצורה "חופשית" יותר...

אך כאמור, לא מכוחן של "קושיות" אלו יפול הסיפור, ולא בפירוקן יקום ויעמוד; ואני לא באתי אלא להצביע על "צליעותיו" של הסיפור הבדוי, שאין בו מאומה מסממניו של אדמו"ר הרש"ב: לא תורה, לא חכמה, לא מוסר ולא דעת ויראת אלקים.

חדרו של אדמו"ר הרש"ב, בקומה השניה
העץ שבתמונה עדיין לא היה לפני כתשעים שנה...