דעת גדולי ישראל בענין הלימוד בספרים שנדפסו ע"י גוים שקדושתם מוטלת בספק. ספרי תנ"ך שמדפיסים הגוים ובצדם לאטיי"ן; בשו"ת פנים מאירות כתב שאין לקרות בהם
הערות התמימים ואנ״ש
המנהג הרווח בקרב אנ"ש ובבית הרב, שהנשים מכסות את ראשן רק למחרת ליל החתונה. החילוק בין בתולה לנשואה לענין כיסוי הראש. סביב סוגיה זו, התפתח
אהלי שם
הערות וביאורים – אהלי תורה
בתגובה לדברי המערכת (בגל' ריג) ש"אי אפשר להוכיח כלל מהנחה בלתי מוגה", טוען שקביעה זו אסור לה שתיאמר, ואי–אפשר להתייחס לתורה שלימה שמופיעה ב"הנחה בלתי
המילה שלא בזמנה; בלקו"ש כתב שבכל רגע של איחור ה"ה ערל, ואילו משו"ע אדה"ז משמע שכל היום זמנו הוא. בשולי דבריו הערת י.ד. קלויזנר.
בירור בנוסח ברכת קידוש הלבנה "וללבנה אמר שתתחדש. עטרת תפארת לעמוסי בטן" – בהפסק נקודה אחרי "שתתחדש".
[א] לענין אמירת ׳הגומל׳ ע״י יולדת. [ב] אמירת ׳ולקחת סולת׳ אחרי תהלים?
הע' הת' ואנ"ש כפ"ח גל' רלו (אלול תשס"ח)
מצביע על שני מקומות בדא"ח שמוכח מעניינם שצ"ל "הויה" ולא שם הוי' (כפי שנדפס בשיבוש). [א] בס' תורה–אור פ' לך לך: "שע"י המעשה ממשיך הויה
שונות
[א] מנהג אנ"ש לענין אמירת "ועל פרי גפנה" בברכה מעין ג' בפירות א"י. [ב] מנהגי רבותינו נשיאינו ברבים. [ג] מנהגו של אדמו"ר זי"ע לעבור בפורים
כל הזכויות שמורות | הרשות נתונה להשתמש בחומרים תוך ציון המקור ושליחת עותק למכון | אין לאחסן במאגר מידע כלשהו ללא אישור מפורש ©
